ללמוד לשנוא את הלמידה

אנחנו לומדים כל חיינו, באופן מודע ובאופן מודע  פחות. אנחנו נמצאים במצב של למידה בכל רגע. המחשבה הזו, היא מחשבה שמעוררת בי לפחות, חדווה. כי יש הנאה גדולה בהבנה שבכל רגע בחיים אנחנו מתעדכנים ומתפתחים. זוהי תפיסת עולמי.

חשבתי לבדוק, מה ילדים חושבים על למידה ואיך היו רוצים ללמוד. דווקא ילדים, כי הם צעירים מספיק, והמון שנים של למידה לפניהם.

ישבתי עם קבוצת ילדים בני שבע. לא אמרתי את המילה למידה. רציתי שיגיעו אליה בעצמם. שאלתי אותם איך הם מגיעים למידע, מנין הידע שלהם אודות נושאים שהם אוהבים להבין בהם, או לעשות אותם. הילדים סיפרו שהם שואלים את ההורים, את האחים, שהם מחפשים באינטרנט או מתעניינים אצל חברים, אפילו שואלים את סבא וסבתא. אף אחד לא הזכיר את בית הספר. ילדה אחת אמרה שלפעמים היא חולמת על דברים ואז היא פשוט יודעת. ילדים אחדים סיפרו שהם לומדים מהטלוויזיה.

שאלתי אותם:

"איך קוראים לתהליך שבו רוכשים ידע חדש?"

שקט

"מה הדבר הזה שאנחנו עושים כדי לדעת?"

אף מילה

"אולי קוראים לזה…למידה?"

בבת אחת, מבול של אמירות מלאות בוז וסלידה: "מה פתאום?" "למידה זה בבית ספר! אנחנו שונאים ללמוד"

היה לי פשוט…עצוב

ילדים לומדים בבית ספר, לשנוא את הלמידה 😦

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s