הפוך…הכל הפוך

 ד"ר פסי סלברג הוא מרצה פיני מצויין, קולח, מעניין. לסלברג יש המון מה לומר על חינוך. הוא איש חינוך, מורה מורים, מעצב מדיניות חינוך, יועץ ומכשיר מורים במערכת החינוך בפינלנד. סלברג הקים את מרכז CIMO Center for international mobility and cooporation ועומד בראשו. הוא כתב את הספר:  

לכולנו קצת נמאס לשמוע על חינוך מפינלנד, למרות זאת, סלברג נתן אתמול הרצאה מעוררת השראה והשוואה, בסמינר הקיבוצים. סלברג לימד אותנו שיעורים בפינית: מהו חינוך בפינלנד, ומה עומד מאחוריו.

הוא תיאר בהומור ובקלילות את  הצניעות האופיינית, את השקט, את הנימוס. המורים בפינלנד, כך סיפר, הם בדרך כלל פעילי ציבור, מובילי דיעה, אנשים שחשוב להם לעצב את דור העתיד והמטרה הזו בנשמתם.

הסינון בדרך למקצוע ההוראה הוא כל כך קפדני, שאחוז נמוך מאד ממגישי המועמדות מתקבל. תהליך ההכשרה אורך 5-7 שנים, והוא כולל התנסות מתמשכת, ליווי מקצועי והערכה לכל אורך התהליך. המורה הוא איש חינוך מקצוען. המערכת מאמינה בו, הציבור מאמין בו ומאמין במערכת כולה.

 

סלברג מציג את נתוני אמון הציבור במערכות השלטון בפינלנד

סלברג הסביר, שאמון הוא תנאי בסיסי לאיכות החינוך. ולמה? כי מערכת הבקרה העומדת מעל לראשי המורות ומעט המורים, דורשת מדדים ומדידות בלתי פוסקים,  לא נותנת להם לעשות את מה שהם יודעים היטב: לגשת לכל תלמיד מהמקום שלו, לדאוג לכך שהחינוך יתאים לכל ילד וילדה. וזה מה שעושה את ההבדל.

סלברג הציג שתי דוגמאות ליעד לאומי של מערכת החינוך:

1. "We will have the best school system in the world by the year…"

2. "We will build great schools for each and every child"

המטרות הללו, מעצבות תכניות עבודה. 

הן מעצבות שיטה גרועה לפי מטרה 1. שיטה, שהוא קורא לה GERM Global Education Reform Movement . הוא טוען, שבאופן מתמשך, דואגות מערכות חינוך בעולם לבצע רפורמות, תחת ארבעה עקרונות יסוד פסולים, שהוא מביא להם את התחליף של השיטה הפינית.

1. תחרותיות- גרועה לחינוך ומעכבת למידה. סלברג מציע במקומה שיתופיות- Collaboration. תחרותיות נכונה לכלכלה, לא לחינוך. בפינלנד אסור לתת ציונים עד כתה ה'! זה גורם לתחרות מיותרת. 

2. סטנדרטים, שמביאים לחינוך להאחדה במקום לשונות ולהתאמה.

3. Accountability, שהוא מושג מתחום העסקים שאינו מתאים לחינוך. במקומו, מציע סלברג את  Equity. לא מצאתי לצערי תרגום מתאים, סלברג הגדיר את המונח הזה, כקשר שבין הרקע המשפחתי ורמת ההישים של התלמיד בבית הספר. מה שמגביר את ה Equity הן הפעולות המקדמות למידה בקרב כל האוכלוסיות כולן, מגיל מאד צעיר. סלברג טוען שצריך להשקיע ולפעול לחינוך מגיל צעיר ככל האפשר.

4. בחירה. יש במערכות חינוך במערב, אמונה בהגדלת אפשרויות הבחירה של הורים בבתי ספר, בשיטות חינוך שונות. בפינלנד אין שיטות חינוך שונות, השונות היא בין תחומי למידה כמו שפה, אמנות מסויימת שבתי ספר מוסיפים או גורעים, אך אין חינוך אלטרנטיבי למשל.

GERM החידק שמעביר מחלות רפורמה בין מערכות חינוך בעולם, ולמה הוא גורם

 

השקעה ופעולה בגיל הצעיר: השוואה בין מספר מדינות

בכלל, חינוך בפינלנד הוא לא רק ענין של ההורים. הוא ענין של כולם. של החברה כולה, ולכן הוא מתחיל בגיל צעיר מאד. סלברג הראה נתונים מרשימים על הקשר בין חינוך מערכתי מגיל צעיר מאד להישגים גבוהים של האדם והחברה כולה בכל תחומי החיים.

העיסוק בנושא הילדים, הזכיר לי את הדי הויכוח שעדיין נשמעים, על שעות החופשה, בין משרד החינוך המורים ההורים וארגוני המורים. אותו הויכוח על ימי החופשה של לג בעומר, של שבועות, של חגי תשרי-  האמירה האומללה "אנחנו לא בייביסיטר" מגיעה מתרבות של אהבת ילדים ושמירה על שלומם מחד, אבל יחסים מאד אמביוולנטיים של אמון/חוסר אמון בין ציבור ההורים ומערכת החינוך. 

 כשחשבתי על אמון, כמובן, שמייד נזכרתי בקן רובינסון בהרצאה האחרונה שנתן ב"טד" הזכיר לנו רובינסון, שהוראה היא מקצוע יצירתי. תפקיד המורה הוא לאפשר למידה, לא לבחון ולמדוד, אלא אם המדידה מיועדת לאפשר לתלמיד להתקדם בתהליך הלמידה. מדידה ובקרה בלתי פוסקים של המערכת המרכזית את מוריה ותלמידיה, הם כלים שפותחו מתוך חוסר אמון. הם יוצרים אקלים קשה, שמכבה כל ניצוץ של יצירתיות.

על מנת להסביר מה עושה חוסר אמון המתבטא בבקרה מרכזית ושליטה, רובינסון מספר שכאשר ירדו 7 אינצ'ים של גשם בחורף 2004 בעמק המוות ( דקה 16:50), פרח באביב של 2005 מרבד ססגוני אחרי שנים של צחיחות. החיים נמצאים שם, אומר רובניסון, מתחת למעטה הנוקשה והיבש. בתנאים הנכונים, המאפשרים, החיים יפרצו החוצה באופן וודאי. שליטה לא מזמנת יצירתיות, היא מייבשת אותה. המנהיגות הנכונה היא לבנות אקלים שיאפשר צמיחה, ללא שליטה ומדידה. השליטה צריכה לחזור לבתי הספר- כך טוענים רובינסון וסלברג. 

נחזור לסלברג. 

הוא מדבר על אמון. המערכת מאמינה במורים, המורים מאמינים בתלמידים. אין שליטה מרכזית ואין תכנית לימודים מרכזית אלא עקרונות ספורים, שעל פיהם בונה כל בית ספר את תכנית הלימודים שלו. 

סלברג הראה הכל בצורה משכנעת, זורמת, הוא נתן הרצאה פרונטלית אבל אינטראקטיבית- בדרך ההוראה שלו הוא לימד אותנו כמה דברים על איך מראים נתונים, איך ראוי לשים מורים על ראש שמחתנו ואיך אפשר וצריך- ברגע אחד לשנות הכל כדי להגיע למקום יותר טוב. וזה- לא קשור למנטליות, להומוגניות של הפינים לעומת ההטרוגניות שלנו, שהיא בעיני יתרון ומקור של עצמה ולא חולשה. השונות הזאת – היא מקום שבו יכולים הפינים לקנא בנו. 

Equity מביא להשגים טובים יותר

ד"ר פסי סלברג, הוא פיני נעים הליכות ומרצה מעולה, הוא הוביל אמש קהל של אנשי חינוך ואנשים שאוהבים חינוך בכנס שארגנו פרפ' נמרוד אלוני וחבורה של אנשים טובים נוספים. מדד ההתלהבות עלה לאורך ההרצאה במקביל למדד הייאוש הדק המהול בקנאה, שאחז בי למשמע הדברים. המפגש במעגלי החשיבה, לאחר ההרצאה, הפך לסוג של קבוצת תמיכה. אנחנו כל כך רוצים חינוך טוב, מאפשר, יצירתי, שיוביל את ילדנו למצות את מה שהטבע העניק להם. אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה. אנחנו כל כך שונים מהפינים…הפוכים. ממש הפוכים.

דוק של תקווה עלה בקבוצה כשדיברנו על הכשרת מורים. אולי מכאן יכולה לצמוח התקווה. מורים שיעברו חינוך וחוויית למידה אחרת בתהליכי ההכשרה שלהם, עשויים להפוך את הגלגל. מורים כאלה יכולים לעצור את השטף ולשנות את כיוון התנועה למקום הנכון. מורה בכיתה שעושה את הדברים נכון- משנה את חייהם של 35 תלמידים. שם הכח לשנות.

 אם הגעתם עד כאן, אם יש לכם שעה ומשהו, וחינוך חשוב לכם, שבו לשמוע ולראות את ההרצאה של סלברג. 

האתר של סלברג

 הפוסט הזה מוקדש למיכל, לורדה ולאביבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s